צוציק הפרטיזן הקטן
(פרטיזן ושמו צוציק)

רמת-גן : מסדה, 1971

ילדים מ'שם' וילדים מ'כאן' הם אותם ילדים יהודים, אלא שאלה ברובם נדונו לכליה בידי הצורר – ואלה נועדו לחיים של קליטת ידע, של יצירה וקדמה חברתית ואינטלקטואלית. 
כדי שילדים מ'כאן' לא ישכחו את אחיהם ואחיותיהם מ'שם', מספרת להם המחברת סיפורים, המוגשים להם בספר זה, שאותם ורבים אחרים היא נושאת בליבה.
המחברת היא ילדה מ'שם' שגדלה, בגרה והקימה את ביתה החדש על אדמת המולדת. כשהתחילו ילדיה לשאול את שאלותיהם, הבינה שעליה לספר להם את קורותיה, וקורת רבים אחרים, שהיו איתה אז. וכך, נכתבו סיפורים אלה: אט-אט, מתוך חוברה קדושה וברטט שבלב.
השער הראשון מ'שם' כולל סיפורים על ידי הטאות מזכרונותיה של המחברת מאותם הימים. השער השני, מ'כאן' הוא קובץ סיפורים על ילדי הארץ, ילדים של ניצולי השואה, אשר מהעבר של הוריהם הם מנסים לקלוט רשמים וללמוד מהם לקח. 
דפים מועטים אלה נכתבו כניסיון לעזור להורים ולמחנכים להמחיש ולהסביר לילדנו את תקופת השואה. הם מוגשים כשי לכל ילדי ישראל, המתקשים להבין את התנאים ששררו בימי האופל הנוראים, בתקווה שיידעו שאחיהם הקטנים מ'שם' היוו בגופותיהם הרכים אחד מעמודי התווך, שעליהם הוקמו בדם וביזע מדינת ישראל. פרטיזן ושמו צוציק (רמת-גן : מסדה, 1971) איורים: ה. הכטקופף. צוציק - הפרטיזן הקטן (קרית-גת : דני ספרים, 2001) איורים: ה. הכטקופף.

החבר'ה מהנח"ל
רמת-גן : מסדה, 1972

מדוע דווקא החברה מהנח"ל?
כי הם נחו מיוזעים על כורסות חדר המגורים של המחברת, אירנה ליבמן, התפרקדו בלילות על ספתה, אכלו פרוסות מרוחות מכל הבא ליד במטבחה וטעמו מעוגותיה (כאן חייבים לציין שאין המחברת מומחית לאפייה ולבישול, כמו "אמא" שבספר זה).
הם שפלשו בהתקפה רבתי אל תוך חייה, פשוטו כמשמעו, ולעיתים קרובות העסיקו את מחשבותיה. היא ראתה, שמעה, עודדה, התווכחה והתרשמה. לפעמים שכחה את קמטיה ואת השיבה שזרקה בשערותיה והרגישה את עצמה כאחת מהם, מה'חברה'.
כך נולדו סיפורים אלה, בהיסוס מה ובהרבה אהבה. ה'חברה' מהנח"ל (רמת-גן : מסדה, 1972) <איורים: ה. הכטקופף.

-