top of page
אורות באופק
אל"ף, תשכ"ה 1965
אורות באופק הם אורות המסתמנים בפאתי הרקיע,
אורות החופש, אורות התקווה, אורות שכמעט חדלו לצפות להם מתוך השחור, שבהם שרויות היו הנשים. אודים מוצלים מאש הגהנום.
הידע העולם החופשי לקלוט נשים אלה?
האם אורות אלה יאירו דרכן?
שאלות אלה מנסה לעורר הספר שנכתב ביד מרטטת של אחת מהן.
-
צוציק הפרטיזן הקטן
(פרטיזן ושמו צוציק)
רמת-גן : מסדה, 1971
ילדים מ'שם' וילדים מ'כאן' הם אותם ילדים יהודים, אלא שאלה ברובם נדונו לכליה בידי הצורר – ואלה נועדו לחיים של קליטת ידע, של יצירה וקדמה חברתית ואינטלקטואלית.
כדי שילדים מ'כאן' לא ישכחו את אחיהם ואחיותיהם מ'שם', מספרת להם המחברת סיפורים, המוגשים להם בספר זה, שאותם ורבים אחרים היא נושאת בליבה.
המחברת היא ילדה מ'שם' שגדלה, בגרה והקימה את ביתה החדש על אדמת המולדת. כשהתחילו ילדיה לשאול את שאלותיהם, הבינה שעליה לספר להם את קורותיה, וקורת רבים אחרים, שהיו איתה אז. וכך, נכתבו סיפורים אלה: אט-אט, מתוך חוברה קדושה וברטט שבלב.
השער הראשון מ'שם' כולל סיפורים על ידי הטאות מזכרונותיה של המחברת מאותם הימים. השער השני, מ'כאן' הוא קובץ סיפורים על ילדי הארץ, ילדים של ניצולי השואה, אשר מהעבר של הוריהם הם מנסים לקלוט רשמים וללמוד מהם לקח.
דפים מועטים אלה נכתבו כניסיון לעזור להורים ולמחנכים להמחיש ולהסביר לילדנו את תקופת השואה. הם מוגשים כשי לכל ילדי ישראל, המתקשים להבין את התנאים ששררו בימי האופל הנוראים, בתקווה שיידעו שאחיהם הקטנים מ'שם' היוו בגופותיהם הרכים אחד מעמודי התווך, שעליהם הוקמו בדם וביזע מדינת ישראל. פרטיזן ושמו צוציק (רמת-גן : מסדה, 1971) איורים: ה. הכטקופף. צוציק - הפרטיזן הקטן (קרית-גת : דני ספרים, 2001) איורים: ה. הכטקופף.
החבר'ה מהנח"ל
רמת-גן : מסדה, 1972
מדוע דווקא החברה מהנח"ל?
כי הם נחו מיוזעים על כורסות חדר המגורים של המחברת, אירנה ליבמן, התפרקדו בלילות על ספתה, אכלו פרוסות מרוחות מכל הבא ליד במטבחה וטעמו מעוגותיה (כאן חייבים לציין שאין המחברת מומחית לאפייה ולבישול, כמו "אמא" שבספר זה).
הם שפלשו בהתקפה רבתי אל תוך חייה, פשוטו כמשמעו, ולעיתים קרובות העסיקו את מחשבותיה. היא ראתה, שמעה, עודדה, התווכחה והתרשמה. לפעמים שכחה את קמטיה ואת השיבה שזרקה בשערותיה והרגישה את עצמה כאחת מהם, מה'חברה'.
כך נולדו סיפורים אלה, בהיסוס מה ובהרבה אהבה. ה'חברה' מהנח"ל (רמת-גן : מסדה, 1972) <איורים: ה. הכטקופף.
-
פיקי זה אני
תל-אביב : עמיחי, תשל"ו 1976
נגד עינינו עוברות ביעף שלוש שנים מחייו של ילד ישראלי. שנים אלו הם חלק הארי של תקופת התבגרותו, התמודדותו עם בעיותיו ובעיות האנשים האהובים עליו, על רקע יומיום ישראלי רווי מאורעות שונים. הילד הוא נבון, ער לנעשה סביבו, בן מסור לאמו האלמנה ואח אוהב לנועם החייל. לאמיתו של דבר, פיקי לומד להיות נער חושב ומתחשב, בעל עיניים פקוחות לרווחה ולב מבין. כל זה לא מעט בזכות מספר אנשים יפי נפש שנקרו בדרכו. אין ספק שפנחס גור אריה המכונה פיקי יתחבב על כל הקוראים, קטנים כגדולים. פיקי זה אני תל-אביב - עמיחי, תשל"ו 1976.
הילדה בלבן
תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ם 1980
יש ובעלטת הליל, כאשר אני שוכבת בעיניים פקוחות, הם מתיישבים לידי, על מיטתי.
יש ובשעות היום, כאשר אני מתיישבת לנוח מעמלי ועוצמת את עיני, הם מתייצבים מולי. "את זוכרת אותנו עדיין?" הם לוחשים.
האם אני זוכרת אותם? אינני יכולה לשכוח את הילדים היהודים מימי השואה, אחי לרעב, סבל, געגועים וגבורה. ביד רועדת ובלב אוהב עד בלי די אני מנסה לשרטט את דמויותיהם, כדי שאחיהם הקטנים, ילדי ישראל, יכירו ויאהבו אותם כמוני.
ומי שמכיר אותם, האם מסוגל הוא אי פעם לשכחם? (מדברי המחברת). הילדה בלבן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ם 1980) איורים: יעקב גוטרמן.
-
המון חברים
תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982
באוסף שיפורים זה מביאה אירנה ליבמן לקוראים הצעירים מרשמיו של ילד המתבונן באנשים סביבו בעיניים פקוחות ובלב רגיש ורוכש לו המון חברים, ביניהם ברכה האחות, מיכאל הטייס, סבא ציון ומנשה הקוסם. המון חברים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982) איורים: יעקב גוטרמן.
מאין את, נערה?
תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1983
"העולם הזה לא נועד בשבילה. היא אינה מבינה את חוקיו. באף ספר מספרי אביה לא דנו בעולם שכזה. על פני הגלובוס הגדול שעמד פעם בחדרה המרווח שבעיר, לא היה אפילו שם של ממלכת הגטו. פה קרתה טעות. טעות בבריאה. העולם התהפך. נעמד על ראשו".
סיפורה של אלכסנדרה, נערה שגדלה באחד הגטאות על אדמת פולין בזמן מלחמת העולם השניה. שם סגר עליה הגטו וכל עולם ילדותה השתנה ללא הכר. מאין את, נערה? (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ג 1983) איורים: יעקב גוטרמן.
אלבום תמונות ישן
תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985
החזקתי את אלבום התמונות הישן בידי וחשבתי שאין הוא ככל אלבום אחר. זהו אלבום התצלומים היחידי שנשאר לגברת מניה מימי ילדותה בארץ הרחוקה, אליה לא תחזור לעולם. בהסתכלה בתמונות, מספרת הגברת מניה את סיפורים מרתקים ממחוזות ילדותה.
אלבום תמונות ישן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985) איורים: אבי כץ.
סוס עץ ושמו זריז
גבעתים : מסדה, 1988
זהו ספר של סיפורים עצובים – סיפורים על ילדים בגטו, שחייהם בסכנה והיום יום שלהם קשה ומר; על ילדים במחנות, שצריכים להלחם על חייהם רגע רגע ושעה שעה; על רעב ומצוקה ופחד ואימה; אבל זהו גם ספר על תקווה ועל עולמם של הניצולים ועל החיים אחר כך ועל אהבה וידידות ומסירות בין בני אדם השותפים למצוקה הגדולה. בסיפורים אותנטיים על ימי מלחמת העולם השניה ותקופת השואה מאפשרת אירנה ליבמן הצצה לתוך עולמם של הילדים בלב התופת, שחלק מהם הצליחו להחלץ ממנו ולבנות חיים חדשים בארץ חדשה. סוס-עץ ושמו זריז (גבעתים : מסדה, 1988) איורים: אינה ארואטי.
ימי מבחן
תל-אביב : ירון גולן, 1991
ידידות מרגשת נרקמת בין מירי שמואל, תלמידת כיתה ו' שלישית, ובין סטוארט, עולה חדש מאנגליה, המתנדב לשרת בחטיבת "גולני" בימי מלחמת יום הכיפורים. בכתיבה קולחת ובמבט רגיש מתארת אירנה ליבמן את עולמה של מירי, על התלבטויות גיל ההתבגרות שלה, יחסיה עם בני משפחתה וקשיי ההתמודדות עם מאורעות המלחמה שברקע. ימי מבחן (תל-אביב : ירון גולן, 1991).
הרכבות של מאירק'ה
תל-אביב : ירון גולן, 1994
בספר הרכבות של מאירק'ה רואים אור תשעה מסיפוריה המרתקים של אירנה ליבמן. סיפורים אלו, המתארים ילדים בתקופת השואה, הופיעה לראשונה בעיתוני ילדים בשנות השבעים והשמונים והם עשויים לרתק אף קוראים צעירים ובני זמננו. הסיפורים כתובים מזוית ראייתם של ילדות וילדים מגוונים שעוברים עלילות מסעירות ונוגעות ללב. הסיפורים מיועדים לבני נוער, מופיעים בסדרת 'ילדים יהודים אלמונים'. איוריו של יעקב גוטרמן, המלווים אחדים מהם, מקרבים אף הם את הקורא אל ההתרחשויות האנושיות המתוארות בסיפורים בעוצמה ובמהימנות. הרכבות של מאיר'קה (תל-אביב : ירון גולן, 1994).
bottom of page